לפני שנה בדיוק התחלתי לעבוד מהבית. החלפתי את החלל המשרדי אליו הגעתי כשכירה במרחב הביתי הקטן- דירה בת 2.5 חדרים בתל אביב בה אנו ישנים, אוכלים, מכבסים, משחקים, מבשלים ומבצעים את כל פעולות היומיום המשפחתיות. המעבר לעבודה מהבית הביא עמו את שמחת הבחירה והאחריות על הזמן של עצמי. עם זאת, חוסר ההפרדה בין חיים לעבודה מחייב אותי להניח את הגבולות במקומות הנכונים. לוקח זמן להתרגל לזה, לייצר את השגרה הנכונה באופן שלא יפגע בפרודוקטיביות של העבודה אך במקביל ייטיב עם הבית ויושביו ויאפשר שמירה על גוף ונפש בריאים ויצרניים.
כשהתחלתי לתכנן את ביתנו בעמק יזרעאל, הבנתי שברצוני לתכנן משרד קטן וקומפקטי שישמש אותי לעבודה מהבית. המשרד תוכנן כחדר בעל שתי דלתות חלון, פנימית וחיצונית, על מנת לאפשר כניסת לקוחות מבחוץ וכן זרימת אור רציף בין החללים. חלונות החדר תוכננו בגובה משתנה- החלון שמעל שולחן הכתיבה גבוה ומכניס אור מלמעלה ואילו זה שלצד שולחן הכתיבה מגיע לגובה של אדם יושב במטרה לאוורר את החלל ולאפשר לאדם היושב ליד שולחן העבודה להביט החוצה בנינוחות וללא סנוור המחשב. החדר הלא גדול תוכנן עבורי תוך הבנה שלעתים יתארחו בו לקוחות או קולגות אך לא יותר מכך.
העולם הולך ומשתנה בימי כתיבת שורות אלה. רני ואני עובדים שנינו מהבית ולצדנו דני הקטנה משחקת ומשתוללת. האפשרות שרני ימשיך לעבוד מהבית, ולו רק בחלק מהזמן, היא אפשרות סבירה והגיונית. כיצד אוכל לתכנן מחדש את חדר המשרד הביתי כך שיתאים לשנינו?
המגורים בערים גדולות בעולם שהולכות ומצטופפות, יחד עם עליית מחירי הדיור, הביאו לקדמת הבמה את חשיבות התכנון הקומפקטי. הקומפקטיות היא היכולת לייצר אפשרות לריבוי פעולות בחלל אחד שאינו גדול. בתרבות היפנית הבינו כבר מזמן את הערך שיש לחלל קטן. הוא מחייב אותנו לחשוב בצורה שונה, להוציא דברים מהקשרם, לצרף יחד שתי פעולות שונות לכדי פעולה חדשה, לייצר מקרו בעזרת מיקרו. היכולת לתת משמעות גדולה למרחב קטן היא אסתטית ופונקציונלית גם יחד. בגנים יפניים, לדוגמא, ישנו ניסיון למצות את מהות הגן בצורה אבסטרקטית ואז ליישם אותה מחדש ב"קטן". כך נוצרים גני כיס קטנים בגודל אך רחבים בהיקפם התרבותי. גן מזערי כזה יכול להכיל כל מה שגן צריך לפי היפנים- מים, סלע, אדמה... אלמנטים בסיסיים שיוצרים את השלם.
חזרה למשרד הביתי- מהי מהותו של המשרד מבחינה פונקציונלית ואסתטית?
משרד הוא מקום ממנו צריך להביט החוצה ולקבל השראה שחוזרת פנימה. הוא צריך לאפשר ריכוז לאורך זמן, עבודה שקטה ומאומצת. כמעין חדר התבודדות, הוא צריך להיות אינטימי ולהקיף את המשתמש בדברים המעניינים אותו שהם רק שלו. לצד זה, צריך המשרד להיות מסוגל גם להכניס אליו מבקר או שניים. עם כניסתם, ישנו אלו את סידור המרחב המשרדי ויהפכו אותו לדבר שונה לגמרי- ייצוגי, חיצוני, חברתי. הניגודיות הבסיסית הזאת במהותו של המשרד הביתי הופכת אותו לאחד החללים המעניינים בבית.
Edition Office, Hawthorn House, 2018, Australia, Photo by Ben Hosking in 'arch daily'
חדר עבודה זה מחופה כולו חומר אחד- עץ. הוא נשען על חלון גדול שצופה למעין מסדרון/חצר וסביבו חומת בטון. הדבר מייצר כניסה של אור רך ונעים אל חדר העבודה. צירופם של המרכיבים הללו- החומריות האחידה והחמה, האור הרך וההרגשה המבודדת מייצרות חדר עבודה שהוא מפלט מהמולת החיים.
BLOXAS Architecture, Black House, Australia, Photo by Peter Bennets in 'dezeen'.
פינת עבודה שנשענת על חלון פינתי מרצפה עד תקרה נותנת הרגשה של עבודה בחוץ, תחת העצים. שולחן העבודה הותקן ע"ג פרופיל האלומיניום של החלון והוא 'נשען' עליו. החדר קטן ופשוט אך יופיו של החלון נותן הרגשת מרחב ועומק.
Estudio Berzero Jaros, Urban Refuge Studio House, 2016, Argentina, Photo by Federico Cairoli in 'arch daily.
פינת עבודה משותפת הנמצאת בתווך שבין חוץ ופנים הבית ופונה לחצר פנימית. השולחן ניצב באמצע החדר וכך מאפשר עבודה בו זמנית של כמה אנשים ואף אירוח של לקוחות או ישיבה רבת משתתפים. זהו חדר עבודה 'גמיש' שיכול להתאים עצמו למגוון של סיטואציות. השפה החומרית פשוטה וזולה יחסית ומרב הרושם נעשה ע"י החלון הפונה אל הגן והאור שנכנס דרכו אל פנים הבית.
Atelier Tao+C, Shanghai, China, Photos by Santiago Barrio in 'dezeen'.
בדירה בבניין קומות בשנגחאי השתמשו האדריכלים בתקרה הגבוהה כדי לבנות קומת גלריה המיועדת למשרד. מדפי עץ 'עוטפים' את כל הדירה מלמעלה למטה, עוקבים אחר מהלך המדרגות וממשיכים לעבר המשרד. במובן מסוים כל מרחב הדירה משנה את פניו, הפונקציות כולן מתערבבות. הפרדת החדרים המסורתית אינה קיימת כאשר הסלון והמשרד משתמשים באותה הספרייה ובאותו החלון וחדר השינה פתוח לשניהם.
Inbetween Architecture, Ruffey Lake House, 2016, Australia, Photos by Tatjana Plitt in 'arch daily'.
פינת עבודה מגוונת שיכולה בקלות להיהפך גם לחדר משחקים ולפינת ישיבה ואירוח. הספסל מאפשר ישיבה לא פורמלית ולצדו החלון דרכו ניתן לצאת החוצה. בבוקר יכול חדר זה לשמש לעבודה ואילו בשעות אחר הצהריים למשחקים וזמן משפחתי משותף.
חדר עבודה יכול לשמש אותנו בשעות שונות ביום, לשימושים שונים ובחברה משתנה. הוא יכול להיות מנותק, בקצה הבית, או ניצב לצד הסלון ומאיר אותו. ע"י העמדה שונה של שולחן הוא יכול להתאים לכמות משתנה של אנשים והספרייה בו עשויה להיות אלמנט עיצובי ש'משתלט' על חדרים נוספים. אך הדבר הכי חשוב בחדר העבודה הוא היחס אל החוץ ואופן מיקום החלון כך שיכניס אור, אוויר, ונוף לחדר.
לקריאה נוספת:
Комментарии